מקור משנה חולין א׳:ג׳
3 הַשּׁוֹחֵט מִתּוֹךְ הַטַּבַּעַת וְשִׁיֵּר בָּהּ מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי כֻלָּהּ, שְׁחִיטָתוֹ כְשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי רֻבָּהּ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין א׳:ג׳
3 כ וְהָא דְקָרֵי לָהּ טַבַּעַת סְתָמָא, מִשּׁוּם דְּאֵין בְּכָל הַקָּנֶה טַבַּעַת גְּמוּרָה אֶלָּא הִיא. שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת, אֶלָּא רְצוּעַת בָּשָׂר מְהַלֶּכֶת לְאָרְכּוֹ שֶׁל קָנֶה וּמְחַבֶּרֶת רָאשֵׁי הַטַּבָּעוֹת. רַשִׁ"י:
4 כא וְהַיְנוּ דִּבְסָמוּךְ פֵּרֵשׁ מְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה. וּמַה שֶּׁחָסֵר בָּזֶה גִּלָּה בָזֶה: